פסק-דין בתיק ע"א 41396-10-10

כב' השופט יצחק כהן-סגן נשיא-אב"ד:

ערעור על פסק-דינו של בימ"ש השלום בנצרת (כב' השופט אחסאן כנעאן), מיום 25.7.10, שניתן בת.א. 8728-02-08, ובו נדחתה תביעת המערער בשל התיישנות.   

א. רקע עובדתי:

1. המערער, יליד 4.4.79, הגיש תביעת נזיקין נגד המשיבים בטענה לרשלנות רפואית. 

2. המערער טען בכתב תביעתו, כי בעקבות ניתוח שעבר ביום 8.6.92 להוצאת מחט מכף רגלו נותר חלק מהמחט ברגלו, אך עובדה זו התגלתה, כפי הנטען בכתב התביעה, רק ביום 17.9.01.

3. תביעת המערער הוגשה ביום 25.2.08.

4. המשיבים טענו, בהסתמך על רשומות רפואיות, כי המערער ידע עוד קודם על עצם קיום המחט ברגלו, זאת כבר בחודש 1/2001.

5. המשיבים הגישו בקשה לסילוק התביעה על הסף בשל התיישנות.

6. בהתקיים דיון לצורך ההכרעה בבקשה לסילוק על הסף, העידו מטעם המשיבים ד"ר האשם קאסם וד"ר ג'בר חורי, הרופאים שטיפלו במערער בעת הרלבנטית, ומטעם המערער, העיד הוא עצמו.

ב. קביעות בימ"ש קמא:

7. בפסיקה הודגש, כי כוונת סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], היא לקבוע מחסום זמן נוסף ולא להאריך את תקופת ההתיישנות בת 7 השנים לכל העוולות בהן עילת התביעה היא נזק, למשך 10 שנים. כלומר, כאשר גילוי הנזק נעשה לאחר יום אירוע הנזק, תתיישן התביעה כעבור 7 שנים מיום גילוי הנזק או כעבור 10 שנים מיום אירוע הנזק, לפי המוקדם.

8. לפיכך, יש לדחות טענת התובע (-המערער), כי לרשותו עומדות 10 שנים ממועד אירוע הנזק, לצורך הגשת תביעתו וזאת בכל מקרה וללא שום מגבלה.

9. הניתוח שעבר התובע (-המערער) ברגלו היה ביום 8.6.92, מועד המחדל בגינו הוגשה התביעה.

התביעה הוגשה ביום 25.2.08.

10. אין בפי התובע (-המערער) כל טענה, כי נ/1 (תרשומת של ד"ר האשם קאסם, מיום 12.1.01) לא נמסרה לו בזמן אמת. טענה מעין זו מועלית רק כלפי רישומיו של ד"ר ג'בר חורי.

11. המידע שנרשם על-ידי ד"ר קאסם מקורו הן מפי התובע והן מעיון בצילום רנטגן. יתכן מאוד, כי עד אותה עת, לא ידע התובע על קיום שבר מחט ברגלו. לאחר שביצע את הבדיקה, עיין ד"ר קאסם בצילום רנטגן, כטענתו, וראה שבר של מחט, התובע סיפר לו שעבר ניתוח לפני כ-8 שנים ולכן רשם ד"ר קאסם את שרשם. התובע מאשר בחקירתו, כי סיפר לד"ר קאסם, שדרך על מחט בעבר ולכן רשם זאת. בכל אופן, הדבר אינו משנה מהמסקנה הסופית. 

12. התובע לא שלל בחקירתו את עדות ד"ר קאסם, כי הגיע אל ד"ר קאסם עם צילום רנטגן, באומרו כי אם ד"ר קאסם העיד כך אז זה נכון, אך אינו זוכר זאת. תמוהה עדות התובע, לפיה הצילום שהמציא לד"ר קאסם היה מיום הניתוח, כלומר משנת 1992, ולא צילום עדכני, זאת כאשר מאידך טענתו כי אינו זוכר שהביא צילום רנטגן כלל.

13. לאור מסמך נ/1 יש לקבוע, כי מועד אירוע הנזק הוא שבועיים לפני ביקור זה, וכן כי מסמך זה נמסר לתובע בזמן עריכתו ומבחינת הרשום בו, הוא מטיל על התובע חובה אובייקטיבית להעמיק חקר לגבי סיבת הכאבים ובכל הקשור לשאלת הקשר הסיבתי בין הניתוח שעבר בשנת 1992 לבין הופעת הכאבים.

14. התובע אף אישר בחקירתו, כי קיבל את אותו מסמך לידיו, אך טען שאינו מבין את הכתוב בו. כאשר נשאל התובע, האם הוא יודע מהו "גוף זר", לא ענה באופן ישיר אך אישר שסיפר לרופא אודות הגוף הזר.